#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרג. נפל הבית עליו ועל אשתו לב""ה נכסי צאן ברזל בחזקתן 1) למ""ד בחזקת יורשי הבעל אמאי לא תני לה בהדי כתובה 2) למ""ד בחזקת יורשי האשה אמאי לא תני לה בהדי נכסי מלוג? "	"1) תירצו התוס' (ד""ה נכסים) דלא שוו בטעמייהו, דנכסי צאן ברזל אינם כל כך בחזקת יורשי הבעל כמו כתובה לפי שנכסי צאן ברזל הביאה מביתה אבל כתובה הוא נותן.<br>2) תירצו התוס' דלא שוו בטעמייהו, דנכסי צאן ברזל בחזקת הבעל יותר שהם באחריותו ואילו נכסי מלוג בחזקת האשה שהם שלה לגמרי חוץ מהפירות."	בבא בתרא תוס' קנח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרד. נפל הבית עליו ועל אשתו לב""ה הנכסים בחזקתן ופירש ר' אלעזר שבחזקת יורשי האשה. מאי שנא מנפל הבית עליו ועל אמו שיחלוקו? (4) "	"הרשב""ם (ד""ה אלו ואלו) תירץ שבנפל הבית עליו ועל אמו יורשי הבן ויורשי האם באים שניהם מכח ירושה דהאם כבר הוחזקה בנכסיה ואין אחד מהם מוחזק יותר מהשני, משא""כ בנפל הבית עליו ועל אשתו שהבעל מוחזק יותר בכתובה והאשה בנכסי מלוג.<br>והתוס' (ד""ה ובית הלל - הראשון) כתבו:<br>א. שר""ת תירץ דהאי תנא ס""ל ירושת הבעל דרבנן ולכך לא הוי אלא בחזקת יורשי האשה.<br>ב. עוד תירץ דאפי' ס""ל שהיא דאורייתא יש לחלק ולומר שכיון שירושת הבעל אינה משום קורבה הוי בחזקת האשה, אבל גבי נפל הבית עליו ועל אמו הנכסים בחזקת יורשי הבן כבחזקת יורשי האם משום קורבה.<br>ג. ור""י תירץ שכמו שדרך האשה שתמות קודם בעלה כן דרך הבעל למות קודם האשה ולא יירשנה ולכך לא סמכה דעתו של הבעל על זה ולכן לא תקנו לו, משא""כ שם האם מסתמא אמורה למות לפני הבן ולכן תקנו שיהיו בחזקתו <sup>שיט</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שיט.  והרשב""א תירץ שירושת הבעל אינה קבועה שהרי מתנה עליה שלא יירשנה מה שאין כן בבן שהיא קבועה שא""א לו להתנות עליה, ועוד שהבעל אע""פ שיש לו בנים מאשה אחרת אינם יורשים את אשתו אפי' נכסים שהיו לה בחייו אם מת הוא בחייה משא""כ בבן שיורשי יריכו יורשים את אמו אפי' הוא בקבר, הלכך אפי' יורש וירושתו קבועה לכן יחלוקו. עכשיו שאין לו זרע מ""מ כיון שהוא </span>"	בבא בתרא קנח. - קנח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרה. נפל הבית עליו ועל אמו וכוי אמר ר""ע מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן מדוע נקט ר""ע לשון מודה אני? (4) "	"רשב""ם פירש משום דנקט ת""ק לישנא דמודים אמר ר""ע ג""כ מודה אני. והתוס' (ד""ה אמר ר""ע) כתבו שלפרש""י יתפרש שאני מתלמידי ב""ש ומודה אני שלב""ש בזה הנכסים בחזקתן. והתוס' פירשו שר""ע ס""ל כב""ה, ולמ""ד שבחזקת יורשי האם הוו נקט ר""ע מודה אני לומר דאע""ג דכתובה הוי בחזקת יורשי הבעל מודה אני שאלו בחזקת האם, ולמ""ד שבחזקת יורשי הבן הוו נקט ר""ע מודה אני לומר דאע""ג דנכסי מלוג הוו בחזקת יורשי האם מודה אני שאלו בחזקת יורשי הבן."	בבא בתרא קנח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרו. ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא הוי יבם ודאי וספק ספק. 1) מדוע חשיב היבם ודאי<br>2) ומה הנפק""מ בסוגיין? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה נפל) שרש""י ביבמות והרשב""ם כאן פירשו לפי שהוא ודאי בחצי אחד יש לו להיות ודאי בכל הנכסים. והר""י חלק שבשביל שהוא ודאי בחצי אחד לא יהא ודאי בחלק אחר, והא דקרי ליבם ודאי לפי שהוא יורש הסבא ודאי ואילו הספק אינו ודאי יורש הסבא.<br>2) שמשנת נפל הבית עליו ועל אמו לרש""י ולרשב""ם מיירי דוקא שאין בן אחר אבל אם יש בן אחר יירש הכל, ולר""י המשנה אף כשיש בן אחר."	בבא בתרא קנח.- קנח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרז. נפל הבית עליו ועל אמו לר""ע הנכסים בחזקתם. בחזקת מי ומדוע? "	לר' אילא בחזקת יורשי האם הואיל והוחזקה נחלה לאותו השבט. לר' זירא בחזקת יורשי הבן שבנה היה ראוי ליורשה קודם לכל קרוביה. ור' זירא חזר והודה לר' אילא.	בבא בתרא קנח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרח. למסקנא 1) על מה נאמר שזו היא שקשה בדיני ממונות 2) מדוע היא קשה 3) מדוע לא צדקו הלקוחות? 	"1)בן שמכר חלקו בנכסי אביו ומת בחיי אביו בנו מוציא מיד הלקוחות. לרשב""ם הבן מוציא את הנכסים. לריב""ם (בתוד""ה ולמדו) הבן מוציא מהלקוחות אף את השעבוד ואינו מחזיר להם את כספם. לר""י מיירי בנכסים שכתב האב לבנו מהיום ולאחר מיתה ומכרם הבן ומת שבנו מוציאם מיד הלקוחות.<br>3) שיאמרו הלקוחות אביך מכר ואתה מוציא? והרי אין אדם יורש מה שמכר אביו.לרשב""ם ולר""י<br>רצו שהקרקע תאשר אצלם. לריב""ם ודאי שהמכר אינו מכר אלא שרצו שיחזירו להם את כספם<br>שסברו שאדם משעבד דבר שלא בא לעולם. ואף דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך, פסוק זה נאמר לענין ברכה ולא לענין דינא. ובמשנה לא מצאנו שום ראיה לדין הזה.<br>4) לרשב""ם שראוי אינו נמכר. לריב""ם משום שלא היה להם אפי' שעבוד בקרקע בשביל מעותיהם. ולר""י כר' יוחנן שמכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב לא קנה לוקח. ולכן הנכד מוציא את הנכסים מיד הלקוחות. [ולעיל קנז,א משמע ברשב""ם (ד""ה יורשי) שהוא משום שהפסוק נאמר לענין דינא <sup>שכ</sup>[.<br>5) דינא ואומר הבן ללקוחות שהוא בא מכח הסבא ואינו מגיע מכח אביו, ואין בנכסים אלו שום זכות לאביו, ומכירתו לאו כלום.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שכ.  וכן כתב כאן הרשב""א.</span>"	בבא בתרא קנח: - קנט. ותוס'		
